ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' כהן

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

התובעת הגישה תביעה כספית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה על ידי רכבו של הנתבע (להלן: התאונה). לכתב התביעה צורף פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בת"א (כב' השופטת לימור ביבי-ממן) בו נקבע כי דין תביעתו של הנתבע נגד התובעת והנהג שנהג אותה עת ברכבה – להידחות. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כממצא כי יש להעדיף את עדות הנתבעים (התובעת כאן) שנתמכה בעדותו של עד ניטראלי מטעמה על פני הגרסה הנגדית מטעם התובע (הנתבע כאן). בית המשפט קבע כי הוא נותן אימון בגרסת עד הנתבעים (התובעת כאן) כי התאונה אירעה "כפועל יוצא מנסיעתו של התובע (הנתבע כאן) אשר נסע בנתיב השמאלי ביותר והחליט "לחתוך" את שני הנתיבים מימינו במפתיע על מנת לפנות לימין" ( סעיף 7 לפסה"ד). בית המשפט הוסיף וקבע כי "הנתבעים (התובעת כאן) הוכיחו כי התאונה נגרמה בנסיבות שנטענו על ידם" (שם). בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין נדחתה ללא צורך בתגובה. בית המשפט המחוזי קובע כי השגות המבקש מופנות כלפי "קביעותיו של בית המשפט קמא המבוססות על התרשמותו הבלתי אמצעית ממידת האמינות של העדים שהתייצבו לפניו"

משלא התגונן הנתבע כנגד תביעת התובעת – ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה שביטולו מבוקש עתה.

בבקשתו מלין הנתבע על איכות הייצוג המשפטי אותה קיבל מפרקליטו לשעבר, עו"ד ארבל. לדבריו, הוא הטיל יהבו על עו"ד ארבל לצורך ייצוגו ומצא עצמו בפני "שוקת שבורה". טענה זו הייתה למעשה הטענה היחידה שנטענה בתצהירו של הנתבע. בתצהיר לא נמצא בדל של טענה בעניין סיכויי הגנתו של הנתבע, היה ויבוטל פסק הדין.

התובעת טוענת בתגובה כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבע וכי סיכויי הגנתו קלושים, אם בכלל, שכן בין הצדדים קיים "מעשה בית דין" עקב פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר קבע את אחריותו של הנתבע לתאונה. עוד נאמר, כאמור, כי הנתבע כלל לא פירט אילו טענות הגנה עומדות לו, אם בכלל, כנגד התביעה. אשר למחדל באי הגשת כתב הגנה, נאמר כי במקרים דומים בהם תולה הנתבע את קולר האשמה בעורך דינו הרי שתרופתו היא לתבוע מעורך דינו פיצויים עקב ייצוגו הכושל.

בסיכומיו הרחיב ב"כ הנתבע את היריעה וטען כי פסקי הדין הניתנים על ידי בימ"ש לתביעות קטנות אינם מהווים מעשה בית דין שניתן להסתמך עליו וזאת בשל מאפייניו המיוחדים של בית המשפט לתביעות קטנות. עוד נאמר כי הנתבע לא היה מיוצג בבימ"ש לתביעות קטנות ועל כן ראוי ליתן לו את יומו לפחות בתביעה זו שהיא בסכום ניכר יותר.

מנגד, טוען ב"כ התובעת כי כל טענותיו של הנתבע בדבר סיכויי הגנתו הם בבחינת "הרחבת חזית". עוד נאמר כי הפסיקה בעניין האפשרות לקיומו של מעשה בית דין על פי פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות לא הוכרעה באופן סופי, מה עוד שפסק דינה של כב' השופטת ביבי-ממן ניתן לפי כל דקדוקי הפרוצדורה ודיני הראיות.

בתום הדיון הוצע לצדדים להסכים להצעה לפיה הבקשה תידחה תוך מתן אפשרות לצדדים להסדיר את ענייניהם מחוץ לכתלי בית המשפט. ב"כ התובעת הסכים להצעה. ב"כ הנתבע ביקש שהות של 7 ימים להפוך בדבר אך עד כה לא ניתנה תשובה עניינית להצעה ומשכך אין מנוס מהכרעה.

דיון

דין הבקשה להידחות.

אפתח ואומר כי על פי נתוני הבקשה מדובר בבקשה לביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולא מתוך חובת הצדק. זאת באשר הנתבע אינו מכחיש כי כתב התביעה הומצא לו אלא שהוא תולה את המחדל באי הגשת כתב ההגנה בכשל בייצוג שייצג אותו עו"ד ארבל. זולת טענה זו לא טען הנתבע כל טענה בעניין סיכויי הגנתו.

בהליך לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעת נדרש בימ"ש לשקול הן את סיכויי ההגנה של הנתבע היה ויבוטל פסק הדין והן את הסיבה למחדל באי הגשת כתב הגנה.

אפתח בסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד. בבר"ע 88/72 אורן נ' מיכאלי, פ"ד כו (1) 772 (1972) כותב השופט זוסמן: "תמים דעים אני עם השופט שבנסיבות אלה לא היה המבקש ראוי לקבל את הסעד שביקש. הוא בחר שלא לגלות מה גרם למחדלו. והדעת נותנת שאילו עשה כן, היתה מתגלית גירסה שממילא לא היתה משמשת עילה להיעתר לו. דיברתי על מחדלו של המבקש. אך איננו יודעים - ואין זה מעניננו לדעת - אם היה זה מחדלו של המבקש או מחדל פרקליטו. הכלל הוא שלוחו של אדם כמותו. אם לא המבקש עצמו אלא פרקליטו דאז גרם על-ידי מחדלו החוזר לדחיית התובענה, תרופתו של המבקש היא לתבוע פיצויים מפרקליט.." (הדגשה הוספה). אכן, שלוחו של אדם כמותו ולפיכך אין הנתבע יכול להשתמש במחדליו הנטענים של פרקליטו באותה עת על מנת להצדיק את התנהגותו. משכך, לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למחדל הנתבע מלהתגונן במועד בפני התביעה.

כאמור, השאלה השנייה והחשובה יותר נוגעת לסיכויי הגנתו של הנתבע, היה ופסק הדין יבוטל. ב"כ הנתבע בסיכומיו הכביר מלל אודות כך שפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם יוצרים "מעשה בית דין". שאלה זו אינה חשובה לענייננו שכן גם אם נצא מהנחה כי צודק ב"כ הנתבע ופסק דינה של כב' השופטת ביבי ממן אינו מהווה מעשה בית דין בין הצדדים הרי שלא הובאה כל טענת הגנה העשויה לשמש את הנתבע היה ויבוטל פסק הדין. טענה כזו גם לא נשמעה בעדותו של הנתבע בבית המשפט. בנסיבות אלה, אין הנתבע יכול להיבנות מן הטענה כי פסק הדין שניתן בעניינו בבימ"ש לתביעות קטנות אינו כובל אותו בהליך זה שכן גם אם הטענה תתקבל ויקבע כי הנתבע אינו כבול לכל ממצא שיפוטי בהליכים אחרים בין הצדדים, אין לדעת מהן טענות ההגנה עליהם יבקש הנתבע להשתית הגנתו אם בקשתו תיענה ופסק הדין יבוטל.

בהיעדר כל טעם סביר לאי הגשת כתב ההגנה וכן אי הצבעה על כל תועלת שעשויה לצמוח לנתבע מביטול פסק הדין והשבת התיק אל מעגל הדיונים, אין מנוס מלקבוע כי הנתבע לא עמד בנטל הרובץ לפתחו לשכנע את בית המשפט בצורך לבטל את פסק הדין. הבקשה נדחית ופסק הדין ישאר על כנו. הליכי הביצוע של פסק הדין, ככל שעוכבו, יימשכו כסדרם. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 2000 ש"ח

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: